הנחות יסוד בפסיכותרפיה

החברה החילונית מפציצה אותנו בהנחות לגבי מוסר ומדע שאינן נכונות ולעיתים גם לא בריאות לאימוץ. הנה כמה מההנחות הפופולריות, יחד עם הסבר לאמת.

הנחה: פסיכותרפיה שאינה מאשרת את האמונה שאדם הוא הומוסקסואל מטבעו, או שמאתגרת את האימוץ של זהות וסגנון חיים הומוסקסואלי, נקראת טיפול המרה או טיפול תיקוני, והיא לא אתית, לא חוקית ומזיקה.

אמונה כוזבת ומוגזמת זו היא למעשה מרכיב מרכזי בפסיפס התעמולה של קהילת הלהט"ב, והיא נשתלה באגרסיביות במוחותיהם של אנשים אינטליגנטיים רבים בחברה המערבית, כולל מטפלים עצמם שאמורים להחזיק בהשקפת עולם מורכבת ומודעת יותר בנושא. אך האמת היא שמטפלים אינם קוסמים. זה לא תפקידם, ולא תחום המומחיות שלהם, "לשנות אנשים" בשום צורה. לכן, ההנחה הספציפית הזו קשורה לעיתים קרובות להנחה רחבה יותר על מטפלים באופן כללי.

אבל כשמדובר בטיפול במשיכה לבני אותו מין, מבלי להיכנס לשם הגישה הטיפולית, תזכורת כללית על מטרת הטיפול אמורה להספיק כדי לערער על ההנחה הזו. ראשית, תפקידם של מטפלים הוא לעזור לאנשים להבין ולשלוט טוב יותר בכל סוג של רגש מוגזם או בלתי רצוני – בין אם מדובר בעצב, פחד, פאניקה או עוררות. גם אם הלקוח אינו מתלונן על החוויות הללו, ואפילו אם הוא גאה בהן, על המטפלים לשמור על אובייקטיביות ולעזור ללקוחות לנהל ולהביע את רגשותיהם באופן בריא. זהו עיקר עבודתם.

לכן, אם לקוח מדווח על היסטוריה של עוררות מיידית וחזקה רק ממראה של חלק גוף מסוים, מבנה גוף או אישיות – בין אם של אותו המין או המין השני – או שהוא טרוד רגשית ומינית כלפי מישהו, תפקיד בסיסי של מטפל הוא לתת שם מדויק לתגובות ולעיסוקים המוגזמים הללו ולעודד הבנה והפחתה שלהם. אף על פי שהתרבות שלנו מנרמלת ואף מהללת רגשות לא-הטרוסקסואליים חזקים ודחפים מיניים לא מבוקרים, האנשים שחווים אותם בפועל מדווחים עליהם לעיתים קרובות כמקור לאי נוחות, בלבול ומצוקה – גם אם זה לא מתנגש עם ערכיהם הדתיים.

הנחה: תפקיד בסיסי של מטפל הוא לעודד את מטופליו לא לאמץ תחושות של חוסר אונים או קורבנות – תחושות שידועות כמעוררות מצוקה פסיכולוגית חמורה. מטפלים רבים אכן מאמינים בדטרמיניזם ביולוגי או דטרמיניזם מגיל ילדות, לפיהם הסימפטומים או העדפות הקשר של האדם הם קבועים ובלתי ניתנים לשינוי. החלה של תיאוריה כזו דווקא במקרה של משיכה לבני אותו מין עשויה להיחשב לחשודה ולרמז על אפליה כלפי מטופלים אלו.

הנחה: משימה נוספת של פסיכותרפיסטים היא לבצע "אבחנה מבדלת" מדויקת לכל מטופל, כדי לוודא שאבחון אחד לא מתבלבל עם אחר. עם הפופולריות של תוויות זהות מינית בתרבות שלנו, האחריות של המטפל כיום גדלה לוודא שאינו משתמש בתוויות אופנתיות ובעלות ערך מדעי מפוקפק, במקום לאבחן דפוסים שייתכן ויש להם שם אחר ודרך טיפול ברורה יותר. למעשה, לפי דעתי, חוסר תשומת לב לביצוע אבחנה מדויקת נחשב לטיפול קליני לא אתי – משום שהוא מסכן את המטופל בהטעיה וסבל מיותר מתסמינים ובעיות חיים כרוניות.

הנחה: מטפלים מאמינים מסורתית בחשיבות הפסיכולוגית של שמירה על קשר עם משפחת המוצא והקהילה המקורית של אדם. אלא אם מדובר במקרה קיצוני, הם מנסים לעזור לאנשים להעריך את הטוב במערכות החברתיות האלו ולמצוא דרכים להתמודד או לתמרן מול הקשיים.

הנחה: למרות שמטפלים מאמינים בערך של הגשמה עצמית, הם אינם אמורים לעודד התנהגות מינית לא בריאה ולא אחראית – כמו מין מזדמן או הבעת תשוקה בצורה שמסכנת את בריאותם או פוגעת בקשרים חשובים בחייהם – מה שלמעשה מהווה מטרה מוצהרת וברורה של תנועת הלהט"ב.

בהבנה הזו של מטרת הפסיכותרפיה, מטפלים שמחילים מערכת ערכים אחת על רוב האוכלוסייה, ומערכת ערכים שונה לגמרי רק על אנשים בעלי משיכה לבני אותו מין או שמזדהים עם אחת מהאותיות של הקהילה הלהט"בית – עלולים למעשה להפלות ולהימנע מלתת טיפול חיוני בשם התקינות הפוליטית.